מסכת יומא
טקסי מעבר מכילים תמיד מרכיב כלשהו של שינוי במראה ו/או בפעילות, שמדגימים באופן סמלי את השינוי במעמד האישי.
על המקרה המיוחד של תהליך חניכת של הכוהן ליום הכיפורים (מסכת יומא, דף יב ע"א-ע"ב)
חכמים על כוהנים
התלמוד רואה בליווי הצמוד שמעניקים החכמים לכוהן הגדול ביטוי לחששותיהם מפני התנהגותו ולחוסר הביטחון שלהם ביכולתו,
בכישוריו וחשוב מכך – בכנות מניעיו (מסכת יומא, דף ט ע"א-ע"ב)
צריך פיס בחיים
עבודת האלוהים היומיומית של הכוהנים במקדש – או של האדם הדתי בימינו – היא בסופו של דבר, שגרתית ומונוטונית. אז פלא שכדי להפיג את השגרה הם עשו ביניהם "פיס" – כלומר, הגרלה – כדי לקבוע את חלוקת התפקידים במשכן? (מסכת יומא, דף כד ע"ב)
זאת לא הכלכלה, טמבל
אם העני לא ילמד תורה בשל עוניו, והעשיר לא ילמד בשל עושרו, קרי בשל ריבוי עיסוקיו הנובעים מנכסיו הרבים – מי ישורנו? (מסכת יומא, דף לה ע"ב)
מחול אחרון ופרידה
ארבעים השנים האחרונות של בית המקדש התאפיינו בסממנים רבים של ערעור קדושתו. האם הבית ביקש להפחיד את העם מפני הבאות באמצעות מתן סימנים, או שמא התכונן, ככול מתבגר ומזדקן, לרגע הפרידה ולצער שילווה אותו? (מסכת יומא, דף לט ע"ב)
קמח מלא
האם גדולת הצאצאים באה להם בהכרח מאימם? האם הצלחתם של מי שגדלו במשפחה מעורערת היא בגדר מסר חיובי, משום שהיא מציגה התגברות על קושי או דווקא מסר שלילי, משום שהיא מבוססת על מודל לקוי? הסיפור המוזר והמעניין של קמחית (מסכת יומא, דף מז ע"א)
קח לך אישה ובנה לה בית
בהיות עם ישראל במדבר, נדמו יחסי העם ואלוהים כתקופת אירוסין, ולכן נאסר על ישראל (החתן העתידי) לראות את גוף ארוסתו (אלוהים); בית המקדש, לעומת זאת, הוא ביתם המשותף של בני הזוג לאחר נישואיהם, ושם מוסרים גדרי הצניעות (מסכת יומא, דף נג ע"א)
הכתם
ההימנעות מדרישה לתיקון טעות כלל אינה מקילה עם הטועה, כי אם מביעה את ההנחה שאי אפשר לתקן את המעוות, ותוצאות הקלקול לעולם עומדות; ומי ש"מחליקים" לנו על טעותנו נתפסים בעינינו כ"טובים" אך רכותם גוזרת עלינו לשאת את משא הכישלון (מסכת יומא, דף סא ע"ב)
מה פרויד היה אומר
בניגוד ליצר עבודה זרה, שכליאתו והשתקתו הובילו ל"שקט" אמוני, כליאתו של יצר המין גרמה לנזק גדול: בלעדיו נפסק הפריון בעולם. אם כך, מה על ישראל לעשות? (מסכת יומא, דף סט ע"ב)
חוק שי דרומי, הגרסה התלמודית
לפי החוק התורני, בעל בית שהרג גנב אשר נכנס בלילה, במחתרת, אינו חייב ברצח. לעומת זאת, בעל הבית שהרג גנב שהגיע ביום – חייב. הכצעקתה? על מקרים ונסיבות בהם מבחן התוצאה הוא לא זה שקובע (מסכת יומא, דף פה ע"א-ע"ב)
מחלקת יחסי ציבור
התלמוד תוהה: מהו חילול השם שרק המוות מאפשר כפרה עליו? התורה עונה: שימוש בשם אלוהים באופן שקרי ולמטרה נלוזה. התוספתא מוסיפה: הוא נגרם גם כאשר נגרם מעשה של אי צדק, שאפילו כוון כלפי גויים. הכצעקתה? בתור התחלה, בגלל מראית העין (מסכת יומא, דף פו ע"א)