חפש  

דף הבית >> תרומה 2

לפרשת תרומה (2)

לא רק חוקים ומשפטים בתורה הניתנת מסיני, גם הוראות מפורטות לבניית המשכן.
 
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:
וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת:
וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים:
וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים:
שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים:
אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן:
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:
(שמות כה, 7-1)
 
בסבך הפרטים המדוייקים, בין העורות והזהב, בין הנחושת והעץ,
כל כך קל  לאבד את המשמעות, את התכלית,
את השכינה האלהית שבתוכנו.
 

על הרצון לדייק / נתן זך

ואז היתה הגזמה גדולה במנין הגְוִיוֹת:
היו שמנו כמאה והיו שמנו כמאות
וזה אמר ספרתי 36 נשים שרופות
וחברו אמר לא צדקת, כי רק אחת-עשרה
והמשגה מכֻוָּן הוא ופוליטי, לא יד המקרה
ואם כבר פתחתי, אמר גם זה
שרק שמונה נשים נשחטו, כי שתים נורו
ויש אחת מפֻקפֶּקֶת ולא ברור
אם נשחטה, נאנסה או רק שֻׁסְּפָה בַּטַּבּוּר
וגם בענין הילדים עוד לא נאמרה המלה האחרונה
הכל מודים כי שִׁשָׁה נצלבו ואחד עֻנָּה
לפני שראשו רֻצַּץ אבל מי לידינו יתקע
כי כל אלה שנעלמו ואין יודע את עִקְבוֹתָם
אמנם הֻשְׁלְכוּ כֻּלָּם או חלקם אל הים
שאם כך, כיצד נסביר את כתמי הדם?
 
בדברים ממין זה אסור להתפס להגזמות
ויש להבחין ולהזהר: הַמְדֻבָּר בדיני נפשות
שהרי עלולים חלילה לטעות בדוחות
וכבר היו, ידידי הַמְלֻמָּד, דברים מעולם.
ותהי שם מחלוקת רבה כל אותו היום
ולולא הסרחון הנורא שעלה במקום
היו מגיעים לדיוק גמור- או למכות
שהרי הרצון לדייק אנושי לא פחות
מן הרצון לַהֲרֹג, לֶאֱנֹס, לְרוֹצץֵ וּלְאַבֵּד מן העולם
את אויבך, יריבך, שכנך שממול, את הזר החשוד, או כך סתם
כל גבר, אשה וילד אשר בעולם.
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים