חפש  

דף הבית >> שמיני 1

לפרשת שמיני (1)


הרג ושחיטה, דם ואש - ישראל מקריבים קורבנות לפני אלהים. 
תפקידם של הכהנים להרוג, עבודתם היא בדם ובבשר החרוך.
כדי שלא יחתמו ליבם מול הסבל, כדי שלא ייעשו אדישים אל הכאב, מזכיר להם אלהים את הצער הגדול שבמוות.

וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת-יָדָו אֶל-הָעָם, וַיְבָרְכֵם; וַיֵּרֶד, מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה--וְהַשְּׁלָמִים.
וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, וַיֵּצְאוּ, וַיְבָרְכוּ אֶת-הָעָם; וַיֵּרָא כְבוֹד-ה', אֶל-כָּל-הָעָם. 
וַתֵּצֵא אֵשׁ, מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ, אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הַחֲלָבִים; וַיַּרְא כָּל-הָעָם וַיָּרֹנּוּ, וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם.
וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה', אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם. 
וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה', וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי ה'.   
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, הוּא אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם, אֶכָּבֵד; וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן.
(ויקרא ט, 21 - י, 3)

אל מול עומק הכאב,
אל מול השרירותיות שבמוות,
נדמה כי אי אפשר אלא לשתוק.
אבל במקום בו בני האדם שותקים עת אחרים מובלים כשה לעולה,
במקום בו בני האדם אינם מתריסים כלפי שמים,
אלהים מפחד.
 
איתמר יעוז קסט  



 
לייבסיטי - בניית אתרים