חפש  

דף הבית >> שמות 2

לפרשת שמות (2)

עם של עבדים נולד במזל טוב, בן בכור לה' אלהיו.
סיפור חדש מתחיל עכשיו, טלנובלה אמיתית –
משה, בן עבדים מאומץ ע"י בת המלך, בורח מעבר מפוקפק ונבחר למנהיג.
חייבים לעשות מזה סרט.
 
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ:
וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה כָּל הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה
וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת הָעָם:
וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל:
וָאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ:
וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ:
וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי:
וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת:
(שמות ד, 26-19)
 
אנחנו לא יודעים עליה כלום.
דמות עלומה, ציפורה.
בת של-, אשתו של-, רועת צאן? נסיכה?  
ברגע של אומץ מופתי, היא מושיעה את בנה מרדיפה אלהית, וקונה לה מחוייבות ממֹשה.
מחוייבות כן, אהבה – לא ממש.
 
דיוקן אשה / ויסלבה שימבורסקה

היא חייבת לעמוד לבחירה.
להשתנות, כדי שדבר לא ישתנה.
זה קל, בלתי אפשרי, קשה, כדאי לנסות.
עיניה, אם צריך, פעם תכולות, פעם אפורות,
שחורות, עליזות, מלאות דמעות בלא סיבה.
היא שוכבת איתו כאחת מן המנין, היחידה בעולם.
תלד לו ארבעה ילדים, אף לא אחד, אחד.
תמימה, אך תיטיב ליעץ.
חלשה, אך תישא בעול.
אין לה ראש על הכתפים, אך יהיה.
קוראת ביאספרס ובעיתוני נשים.
אינה יודעת למה משמש הבורג הזה, ותבנה גשר.
צעירה, צעירה כתמיד, עדין צעירה.
מחזיקה בידיה אנקור שבור כנף,
כסף משלה למסע ארוך ורחוק,
קופיץ לבשר, תחבושת וכוסית של וודקה.
לאן היא רצה, האין היא עיפה.
בכלל לא, רק קצת, מאוד, אין דבר.
או שהיא אוהבת אותו או שהתעקשה.
בטוב, ברע ולמען השם.



 
לייבסיטי - בניית אתרים