חפש  

דף הבית >> ראה 2

לפרשת ראה (2)

מתכוננים לכניסה אל הארץ ונזכרים בהוראות ההפעלה שלה –
מה מותר ומה אסור לאכול בה, כיצד יש לנהוג באדמתה וביושבים עליה כיצד ראוי לנהוג בקהילה העתידה להיבנות בה.
 
כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ:
וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם:
הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ:
וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם:
וְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ:
וְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן:
(דברים טו, 17-12)
 
הקושי לשחרר את האחוזים בידינו, את הנתונים למרותנו, את השייכים לנו (לדעתנו),
גדול כמעט כמו הקושי שלנו להשתחרר מאדונינו שלנו.
לעמוד ברשות עצמי, בלא תלות באחרים ובלא משענת של אדנות עלי – להיות יתומה.
 

עצת חינם / מאיר ויזלטיר

נמוג לו העידן האבהותי
והדיבר החמישי נוצץ
בברק המאכלת האדיפלית.
 
על כן עצה אחת בלבד
תבקע מתוך גרוני הקמאי (יותר לא אבלבל במוח):
 
אל תהיו שום צמח מטפס
לא גפן אפילו לא ורד
תמיד יפריד אתכם אויר, ומכל עבר.

 
 
לייבסיטי - בניית אתרים