חפש  

דף הבית >> נוח 1


לפרשת נוח (1)

אחרי שחטאו ונענשו במבול, מנסים בני האדם לענות על ציפיות בוראם, ולהידמות לו ככל האפשר.
הם רוצים להיות אחד, לעשות להם שֵׁם.
 
וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים: וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם:
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר:
וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ:
וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם:
וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת:
הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ:
וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר:
(בראשית יא, 8-1)
 
כמה כח יש באחדות השפה ובאחידות הדברים: כל שירצו בני האדם לעשות, לא יבצר מהם.
האם נוכל לחזור לתחושת הבטחון שלפני הבלבול והבלילה? האם נצליח להבין זו את זה גם ללא שפה משותפת?
האם ניתן ללשונותינו להשרות בינינו זרוּת?
 

הָצִ'י גָצוּ נוֹ יוֹרוּ נוֹ סוּזוּשִׁיסָה (*) / איתן גלס
אַן עטיאָפיש קינד איז פאַרלוירן
געגאַנגען אין דעם ים פון זאַנגען
אין אַ פעלד פון תבואה אין גליל. זיַין ליַיב
שמעקט מיט קראָכמאַל פון א ליוונט וויַיס און האַרט
און מיט לאַווענדער, אַ פלעק אין חמסין
ווי פאָספער אין פינסטערניש. ענגלישע פּאַראַסאָלן
אין די הענט פון קייסים אויף בענקלעך אין דרויסן, אין דער קילקיַיט
פון דער פאַרגייענדיקער תמוז היץ, אונטער אַ גאַסן לאָמפ
הערט ער די בענקעדיקע מעשיות נאך ציון
אין דעם ניַיעם געסל.
-----------
(*) קרירות של לילות החודש השמיני (יפנית).
ילד אתיופי הלך/ לאיבוד בים השיבולים/ בשדה תבואה גלילי. ריח/ עמילן של בד לבן קשוי/ ולאוונדר לגופו, כתם בחמסין/
כזרחן באפילה. מטריות אנגליות/ בידי קייסים על כיסאות בחוץ, בקרירות/ להט תמוז גווע, תחת פנס רחוב/
הוא שומע את סיפורי הגעגועים לציון/ בשכונה החדשה.

 
לייבסיטי - בניית אתרים