חפש  

דף הבית >> הדף השבועי >> מפתח נושאים >> לימוד תורה >> משמעותו של לימוד

משמעותו של לימוד


ואין העולם מקומו
דיונה של הגמרא במשנה הראשונה של מסכת ברכות עוסק במתח שבין שני התחליפים לעבודת הקרבנות במקדש שחרב –
לימוד תורה מחד ותפילה מאידך. אני פותחת מחזור שני של הדף השבועי עם שאלות על מקום, אל ואדם (מסכת ברכות, דף ח ע"א)

ומה עם הפרנסה?
העולם עומד על גם על תורה וגם על עבודה, אבל איך עושים שניהם ביחד? (מסכת ברכות, דף לה ע"ב)

מה אוכלות בנות יענה?
שאלה זו היא רק אחד מהעניינים הנדונים בפרק יח של מסכת שבת, שדן בהיתרים לטלטול תבואה בשבת. אולם האם ההיתר לטלטל תבואה המשמשת מזון לבעלי חיים נובע משיקולים הלכתיים "יבשים", או קשור לעיקרון דתי-מוסרי כללי יותר? (מסכת שבת, דף קכח ע"א)

במבוי סתום
התלמוד שואל מה ההבדל בין סוכה למבוי? אך אבוי, התשובות שניתנות מהופכות זו לזו... (מסכת עירובין, דף ב ע"א)

הלב הנבון
מהי המשמעות של לימוד הגמרא ואיך היא קשורה לרוחבו של הלב? אני משיבה בהתרגשות... (מסכת עירובין, דף נג ע"א)

מנהיגיו הדתיים של העם אינם זוכרים אם פסח דוחה את השבת, ולתלמידי חכמים הקושיה אינה מובנת, שהרי הפתרון פשוט. פשטות זו יכולה לרמז לכך שעיקר הסיפור אינו בתשובה הסופית לקושיה. אז במה כן? או! (מסכת פסחים, דף סו ע"א)

זאת לא הכלכלה, טמבל
אם העני לא ילמד תורה בשל עוניו, והעשיר לא ילמד בשל עושרו, קרי בשל ריבוי עיסוקיו הנובעים מנכסיו הרבים – מי ישורנו?
(מסכת יומא, דף לה ע"ב)

קריאה אישית
שני עיוורים לומדים משנה שאוסרת על עיוורים להיות שליחים להעברת גט. נשמע כמו תחילתה של בדיחה סרקסטית,
אבל כזה הוא לימוד התלמוד: 
מפגש של בני אדם עם טקסטים, של מציאות חיים עם הגדרות משפטיות. לפעמים המפגש הזה כואב, לעיתים מזכך, ולעיתים מדייק תובנות חברתיות 
(מסכת גטין, דף כג ע"א)

תיאוריה או תכלס : 
הדיון בשאלה העתיקה האם הלימוד עדיף על המעשה (או להפך) מקבל תפנית מפתיעה כשרבי יוחנן נכנס לבית הכיסא
(מסכת בבא קמא, דף יז ע"א)


שתיים אוחזות:
האגדה מחדדת שאלות תיאולוגיות ומעוררת קושיות מוסריות, ואילו ההלכה מכריעה כיצד עלינו לנהוג למעשה.  למרות ההבדלים ביניהן, לשתיהן תפקיד בלימוד התורה (מסכת בבא קמא, דף ס ע"ב)

חן השקר:
האמת ראויה ורצויה תמיד, אך לפעמים מותר, ואפילו כדאי, לסטות ממנה. השאלה היא מתי
(מסכת בבא מציעא, דף כג ע"ב-כד ע"א)


עוף גוזל: 
כמו כל הורה, גם אלוהים יודע שילדיו לא יוכלו להיות בוגרים, ריבוניים ואחראים לגורלם בלי התנתקות מסוימת ממנו
(מסכת בבא מציעא, דף נט ע"ב)


קשה להשגה: 
בין הלומדים לתורה יש מערכת יחסים רומנטית, ששיאה באהבה הדדית. התורה היא אהובה מתסכלת במיוחד ומסע החיזור
אחריה קשה ומתיש - מה צריך לעשות אדם כדי לשבות את לבה? 
 (מסכת בבא מציעא, דף פה ע"א)


קולות הימאים: 
סיפוריהם המוטרפים של יורדי הים, המופיעים בתלמוד, מהווים אתגר ללומד: הם לא רק מכבידים על ספינת התלמוד
הקוהרנטית והחכמה, 
אלא גם עלולים לסכן את מעמדה (מסכת בבא בתרא, דף עה ע"ב)


בכבוד רב:
כיצד על תלמיד לנהוג כשהוא מגיע למסקנה שרבו טועה? 
(ב"ב קל ע"ב-קל"א ע"א)

ישן מפני חדש תוציא? :  
מה קורה כשחכם 
מחכמי ישראל ממרה את פי בית הדין הגדול, ופוסק הלכה הנסמכת על לימוד עצמאי, בניגוד לדעתם המפורשת?
(מסכת סנהדרין, דף פח ע"א)

למה לי פוליטיקה? 
אם התורה יכולה להיות מוסברת על ידי המציאות הפוליטית, ראוי לתלמידי החכמים, העוסקים בפירושה, להכיר את המציאות 
שבה הם חיים (מסכת שבועות, דף ו ע"ב
)

רוצים שינוי?: 
המציאות משתנה, הנסיבות אחרות, הצרכים מתחלפים והתיקון חייב להגיע. אבל האם מותר לשנות את דבר אלוהים?
(מסכת זבחים, דף לג ע"א)


דפוס קורבן: 
התלמוד שואל על סדר הקורבנות 
בו בוחרת המשנה: מדוע היא פותחת דווקא במיקומם של קורבנות החטאת
ולא בקורבנות העולה? (מסכת זבחים, דף מח ע"א)


תורה לשמה: 
מדוע נוצרה מסכת זבחים, הדנה בפרטי הפרטים של תהליכי עבודת המקדש, כשחורבנו של האחרון היה כבר ידוע לכל?
(מסכת זבחים , דף מד ע"ב-מה ע"א)


קדוש קדוש קדוש: 
הדיון על מיקומו של המזבח מעורר את השאלה מה הופך מקום למקודש, ומכאן העניינים רק נעשים מורכבים יותר:
כיצד נוכל לדעת שיסודות הפולחן הדתי הם אכן יציבים וכיצד נוודא שהמערכת 
הדתית אכן מתואמת עם העבר?
(מסכת זבחים, דף סב ע"א)

שמע סיפור: 
מדוע הביאה המשנה סיפור מפיו של רבי חנינא סגן הכהנים? הדיון בשאלה זו יכול  ללמד אותנו מתי הופך מעשה שהיה
לבעל משמעות הלכתית (מסכת זבחים, דף פה ע"ב)


מילים בוערות: 
יש פסוקים שראויים להישרף טוען ריש לקיש, והדיון מתלקח במהרה. אז איך חורצים את הדין ומה יעלה בגורלה של השירה?
(מסכת חולין, דף ס ע"ב)


כל המוסיף גורע?:
לפסוק הידוע "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" פרשנויות רבות. אני עומדת על משמעות הריבוי ורואה בו שמחת תורה אמיתית
(מסכת חולין, דף קט"ו ע"ב)

על הדרישה ועל הפרישה: 
האם יש מצבים שבהם דווקא עצירת הלימוד וההימנעות מדרשנות הם הפעולה הנחוצה? על הוויכוח בין שמעון העמסוני
לרבי עקיבא, בפרק הראשון של מסכת בכורות (מסכת בכורות, דף ו ע"ב)


עורה של תורה:
מדוע ביקש ר' יהושע לקבוע כי עורה של בהמה מתה יכול לשמש כ"תחליף אם" לולד? אני נפרדת ממסכת בכורות עם הרהורים על התורה כחפץ מעבר ועל הקשר שבין מוות לחיים חדשים (מסכת בכורות, דף נז ע"ב)

אם אשכחך:
החרדה מפני אובדן התורה ושכחתה מעלה בחכמי התלמוד פתרונות שימושיים ויצירתיים למניעת התרחיש הנורא מכל.
אני מבררת איך משיבים את מה שאבד, ואיך - אם בכלל- מעוררים את הזיכרון (מסכת תמורה, דף טז ע"א) 

פגישת מחזור אחרונה
מה שבמבט ראשון נראה כמו עוד החמרה הלכתית מבית מדרשו של שמאי מתברר כניסיון להקל במשהו על כאב ההדרה שחשות הנשים בנידתן. תמר דבדבני מסיימת את הקריאה במסכת נידה, ועמה בתלמוד הבבלי כולו (מסכת נידה, דף עא ע"א)


 
לייבסיטי - בניית אתרים