חפש  

דף הבית >> הדף השבועי >> בחרי מסכת >> מסכת חולין

הדף השבועי

מסכת חולין

שאלה הכותית: 
העם הכותי הקדום התערה בתרבות 
ממלכת ישראל, ואפילו צאצאיו, השומרונים, טוענים שהם שייכים לזרע ישראל.
כמתבקש, חז"ל עסקו ביחסים המורכבים שבין הכותים ליהודים. כמתבקש - הדיון היה סוער
(מסכת חולין, דף ה ע"ב)

והשוחט שחט: 
חוקי הכשרות ובתוך כך הלכות השחיטה הם מגדירים בסיסיים של הקהילה היהודית. בנסיבות אלה, מעניין לברר מי חזק יותר –
השוחט האוחז בסכין, 
או החכם הבודק את כשרותה?
(מסכת חולין, דף י ע"ב)

שיחת חולין: 
הדיון הסוער בדבר הקשר שבין שחיטת בעל חיים לעקדת יצחק התנהל בכלל במקום אחר – בספסל האחורי של בית המדרש.
ככה זה כשמורה 
נכשל בהבנת צרכי תלמידיו 
(מסכת חולין , דף טז ע"א)

גיל ורעדה: 
היכולת לעסוק בעבודת קודש במקדש נקשרת גם להגדרות של גיל. מתי נגמרת הילדוּת ומתחיל תהליך ההזדקנות?
ידיים רועדות, 
חוסר שיווי משקל, בגידת הגוף – האם כל אלה שמורים רק לזקנה? אני חוגגת 40
 
(מסכת חולין, דף כד ע"ב)

מהם כללי ההלכה ביחס לאכילת בשר חי ואיך הם קשורים להבדל העקרוני בין יהודים לגויים? אני נותנת תשובות –
גם כשלא נוח לשמוע אותן
(מסכת חולין, דף לג ע"א)
חמוּר קופץ בראש: 
הדיון בהלכות שחיטה במסכת חולין 
חושף את המסר ההלכתי הכפול ביחס להחמרה: גם מה שמותר לפי דין מתואר
פעמים רבות כמשהו שרצוי מאוד 
להימנע ממנו
(מסכת חולין, דף לז ע"ב)
ספק של פוסק: 
כשחכם ורעייתו מנהלים שיחה ערה על מקרה שנסוב סביב הלכה בעניין של ספק טריפה, על מה באמת הם מדברים?
(מסכת חולין, דף מד ע"ב)
קרב רב: 
הוויכוח בין החכם הבבלי רב חייא בר יוסף לבין האמוראים הארץ-ישראלים ריש לקיש ורבי יוחנן מראה, שלפעמים דיון הלכתי
הוא בעצם טורניר ספורט
(מסכת חולין, דף נד ע"ב)
מילים בוערות: 
יש פסוקים שראויים להישרף טוען ריש לקיש, והדיון מתלקח במהרה. אז איך חורצים את הדין ומה יעלה בגורלה של השירה?
(מסכת חולין, דף ס ע"ב)
רחמי שמים: 
רחם שישב בשדה ושרק נפגע מאבן ומת. איך המעשה מתיישב עם זיהויו הסמלי של הרחם כמבשר הגאולה,
ואיך כל זה קשור לנביאי השקר?
(מסכת חולין, דף סג ע"א)
בשר מבשרה?: 
השחיטה מעוררת דיון בדבר משמעות החיים של מי שנגזר עליו מראש לשמש כמאכל לבני האדם. ניסיון להפיח חיים
בסיפור המצמרר על גורלו של עגל שנולד לאחר שחיטת אמו
(מסכת חולין, דף עה ע"ב)
ימים יגידו: 
אחת ההגבלות המוטלות על עבודת הקורבנות 
היא האיסור לשחוט את הבהמה וולדה באותו יום. אני בוחנת האם מאחורי
הפסיקה ניצבים מניעים מוסריים או הלכתיים ואיך מתנהל המאבק ביניהם
(מסכת חולין, דף פג ע"ב)
עומדים על הדם: 
מה הקשר בין המעטה עצמית לבין היכולת להתעלות מעל למגבלותינו האנושיות, ואיך כל זה קשור למצווה לכסות את דמה
של החיה השחוטה?
(מסתכ חולין , דף פח ע"ב)
סימן לבאות: 
סימן שרב נתקל בו בדרך לביקור משפחתי מתפרש אצלו כאות כי יום טוב צפוי לו - אבל דווקא קבלת הפנים שזכה לה בבואו
היא שהעכירה את יומו. 
ואולי הכל תלוי בנקודת מבטו?
(מסכת חולין , דף צה ע"ב)
הכנסה לאורחים: 
סעודות רבות משתתפים הן תמיד הזדמנות תלמודית ללמוד משהו חשוב. כשמארח בוחן פחות חשובה –
מה עושים כשפוגעים באורח?
(מסכת חולין, דף קד ע"ב)
בין הכיסאות: 
אירוח הוא מערך מורכב של יחסי כוח בין המארח והאורח, תרגיל בשליטה ובאיבוד שליטה. העניינים עוד יותר מסתבכים
כשהאורח מסרב לאכול. 
לקראת חג הסוכות
(מסכת חולין, דף קי"א ע"א)
כל המוסיף גורע?:
לפסוק הידוע "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" פרשנויות רבות. אני עומדת על משמעות הריבוי ורואה בו שמחת תורה אמיתית
(מסכת חולין, דף קט"ו ע"ב)
הכל מתחיל בראש: 
מדוע חיילים מטמאים את הבית, איך נתגלגלה קרקפתו של ר' ישמעאל לידי מלכי רומי, וכיצד קשורים הדברים למאבק המיתולוגי
שבין עשו ליעקב? 
על הקשר בין טומאה, מוות וכוח
(מסכת חולין, דף קכ"ג ע"א)
 
האם פוסק ההלכה מונע משיקולים רציונליים או רגשות  ואינטרסים? אני פותחת מתנות כדי להגיע לתשובה
(מסכת חולין, דף קל"ב ע"ב)
תביא קצת דינרוס:
שק דינרים נוחת באורח פלא בבית המדרש. הכהן ר' אמי לוקח את הכסף ומשתמש בו לפי הבנתו, אבל מי באמת רשאי
לקחת את הכסף הזה?
(מסכת חולין, דף קל"ד ע"ב)
קן תפילותיי: 
קשה להסביר כיצד הסולם המגשר בין מעשי האדם לכוונות האלוהיות פועל, אחרת איך נסביר מדוע מישהו שקיים את מצוות
שילוח הקן נפגע 
בכל זאת? אני מסבירה למה כל סולם 
רעוע מיסודו, ונפרדת ממסכת חולין
(מסכת חולין, דף קמ"ב ע"א)
 
 
 
 

 

 

 

לייבסיטי - בניית אתרים