חפש  

דף הבית >> כי תשא 1

לפרשת כי תשא (1)


משה מתמהמה בראש ההר, ככה זה כשמדברים עם אלהים.
למטה, על הארץ, העם מתגעגע, מפחד, מרגיש נטוש ומחפש תחליף.
בעזרת אהרון הם בונים להם עגל זהב וקוראים לו אלהים.
משה, שובר בזעם את מכתב האלהים, את לוחות הברית, ומעניש את בני עמו.

וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל-הַמַּחֲנֶה, וַיַּרְא אֶת-הָעֵגֶל, וּמְחֹלֹת; וַיִּחַר-אַף מֹשֶׁה, וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת-הַלֻּחֹת, וַיְשַׁבֵּר אֹתָם, תַּחַת הָהָר. 
וַיִּקַּח אֶת-הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ, וַיִּטְחַן, עַד אֲשֶׁר-דָּק; וַיִּזֶר עַל-פְּנֵי הַמַּיִם, וַיַּשְׁקְ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
  (שמות לב, 20-19)

טעות. טועים. טעינו.
חשבנו שעגל הוא האלהים.
רצינו לגעת במי שהוציאנו במצרים, לחולל סביבו בשמחה, להביא לו מנחות תודה.
ממה נעלבת משה?
על מה אתה כועס ה'?
זה לא אלהים אמיתי שמתחרה בכם, זה פסל של פרה עשוי זהב...
 

רבתי עם תפוח אדמה / מאיה בז'ראנו  



לקריאת השיר באתר "שירשת"


 
לייבסיטי - בניית אתרים