חפש  

דף הבית >> ניצבים-וילך 3

לפרשות ניצבים-וילך (3)

בסוף ימיו, מוצא את עצמו משה נפרד –
מן המסע המפרך שהיו חייו, מאלהים ומן הקשר שנרקם ביניהם, מן התפקיד-הייעוד שעיצב את דמותו.
בסוף ימיו, מצווה משה את ההמשכיות, כי כל סוף הוא התחלה חדשה.
 
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל:
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וַה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:
ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה':
  (דברים לא, 13-1)
 
בכניסה אל יער השנה החדשה, הלב רועד מפחד מפני הנמרים -
ניסיונות שלא נעמוד בהם, מפני הנחשים - כאבים שלא נוכל להם.
בכניסה אל יער השנה החדשה, הידים מזיעות מהתרגשות ומתשוקה להתגבר,
להתבגר.
 

הנמר שקוראים לו בגרות / ישראל אלירז



  לקריאת השיר באתר "שירשת"

 
לייבסיטי - בניית אתרים