חפש  

דף הבית >> דברים 2

לפרשת דברים (2)

תחילתו של סוף – שלב הזיכרונות והסיכומים.  
דברי ימי ישראל, מרגע יציאתם ממצרים ועד לעת עמידתם בשערי הארץ המובטחת.
 
אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב:
אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ:
וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֹתוֹ אֲלֵהֶם:
(דברים א', 13-1)
 
בכל סיום יש משהו מפחיד, כל נחיתה כואבת.
גם אם המסע היה קשה, ואפילו מסוכן – הרגע שלפני הנגיעה במציאות,
הוא רגע של חשש מהתגשמות,
ממפגש,
מהתרסקות על האדמה.
 

כאן הקברניט / ט. כרמי

כאן הקברניט.
אנחנו טסים בגובה רב מאוד.
במרומים האלה
אין שחר לאקלים וזמן.
אנחנו גונבים את הגבולות.
מימין – הים השחור.
משמאל – הים האדום.
 
אתם רשאים לעשן
ולהתפרקד.
שעון הקיץ מצועף שלגים.
שעון החורף פורח כשקד.
שעון החול מונה את הגלים.
שעון הצל מאיר פנים לסהר.
 
הצוות הנאמן עומד לרשותכם.
מעליכם – מסכות החמצן.
במרומים האלה
כל הברה נשמרת לעדות.
ינעם לכם.
גם השתיקות שלכם נאצרות
בקופסה השחורה.
 
שערי שמים, בלולי אש ומים.
מימין – התקוה הטובה.
משמאל – ים השלוה.
הכאב החד באזנים יחלוף.
הרעש שאתם שומעים
איננו צעקה של אראלים;
הורדנו את הגלגלים.
 
נא להדק את החגורות.
מה עוד אספיק לומר לכם
לפני שיפרוץ הגץ הראשון
מן המסלול ההלום?
תודה, ולהתראות.
יצאנו בשלום והגענו בשלום.
כל השעונים בנמל התעופה,
מכרים ותיקים, מצפים לכם.

 
לייבסיטי - בניית אתרים