חפש  

דף הבית >> בהעלותך 2

לפרשת בהעלותך (2)

האור במשכן אלהים דולק, אבל הכוחות של משה הולכים ואוזלים.
הוא מבקש לחלוק בעול ההתגלות האלהית עם אנשים נוספים.
 
וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶל הָעָם אֵת דִּבְרֵי ה' וַיֶּאֱסֹף שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי הָעָם וַיַּעֲמֵד אֹתָם סְבִיבֹת הָאֹהֶל:
וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ:
וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה:
וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה:
וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם:
וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם:
(במדבר יא, 29-24)
 
פתאום נחה עליהם הרוח, על בני האדם, פתאום הם קשובים לקול העליון-הפנימי. זה לא דורש הרבה: רק שקט מסוים, רק שחרור מקנאה ומשנאה, רק שמים ואור ורוח אלהים.


דממות שלי / לאה גולדברג

ממבט מפוכח הדוחה כל דמעה וכל להט,
מבת-שחוק אדיבה הצופנת חמלה חשדנית,
מתנועה של כתף, יהירה, משפילה ומכנעת,
מרצון זידוני להקניט.
 
מחומת המילים הקטנות החוסמות את הדרך אליך,
משיחה מפרשת בשמי ובסתר נוגעת בשמה –
אשחרר את נפשי וציויתי עליה ללכת
אל אותה השעה האחת, שפרחה על מפתן הדממה
 
שם שתלו ילדים עיניהם היודעות לברך ולתמוה.
שם הזר השתקן בלי לדרוש בשלומי יעבור,
שם העשב נמוך עד מאוד, והרוח גבוה,
ומים רבים,
          ושמים רבים,
                       ואור.



 
לייבסיטי - בניית אתרים