חפש  

דף הבית >> בהעלותך 1

לפרשת בהעלותך (1)

משה, המנהיג הנבחר (ע"י אלהים) מיואש מעמו ומשליחותו.
אלהים מציע לו לחלוק את עול הנבואה עם אנשים אחרים, ומשה מקבל זאת ברצון.
למרות ביזור הסמכויות, אלהים מקפיד על ההיררכיה, ומעניש את מרים, על שהעזה להטיל בה ספק.
משה, באהבתו, מבקש עליה רחמים.

וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר:  אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ.
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ--הֲלֹא תִכָּלֵם, שִׁבְעַת יָמִים; תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְאַחַר, תֵּאָסֵף. 
וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, שִׁבְעַת יָמִים; וְהָעָם לֹא נָסַע, עַד-הֵאָסֵף מִרְיָם.
(במדבר יב, 15-13)

אלהים שומר על "זכות היריקה" שלו בפני בתו.
העם, לעומתו, אינם מקבלים את העונש, ומוחים כנגד אלימותו, בשביתה שקטה: הם אינם נעים ממקומם, עד היאסף מרים.
ואיך ננהג אנחנו בראותנו אי-צדק במשפחותינו? כיצד נגיב לאילמות וכאב בתוך בתינו?


סטיקר למלחמה באלימות במשפחה



  לקוח מאתר ויצ"ו


 
לייבסיטי - בניית אתרים